למה אנחנו אוהבים מוסיקה?

שלום לכולם,

מאז ומתמיד אהבתי מוסיקה ובעיקר מוסיקה קלאסית. אני עוד זוכרת את שעורי המוסיקה בבית הספר, שניתנו על ידי עופר כרמי (ז"ל), שלימד אותנו להאזין למוסיקה קלאסית והקדים בשנים רבות את גיל שוחט, אריה ורדי, אסתרית בלצן ואחרים. את הסימפוניה הששית של בטהובן "הפסטורלית" אני יכולה לזמזם בעל פה ולציין מתי מגיע האביב והיכן נכנסות הציפורים לסיפור.
עד היום, עוד צורב העלבון בקרבי על כשלוני במבחן ההתאמה לנגינה בפסנתר, שנערך לנו בצריף של הפסנתר, שעמד בקצה הדשא מאחורי חדר האוכל. רק כשהגעתי לגיל 60 יכולתי להתגבר על העלבון ולקחת שעורים בפסנתר כפיצוי על החסך בילדות.
ברירת המחדל הייתה נגינה בתזמורת. אמנם ההשתייכות למשפחת התזמורת הייתה חלק מתהליך ההתבגרות שהחל בתזמורת חליליות ועבר לכלי יותר נחשב, ושדמי החליט שאני מתאימה לחצוצורות, אבל מה זה חצוצרה מול פסנתר?
כשהתבגרנו וגילינו את קסמי הדשאים, רבצנו על הדשא ב"יש ערמה של חברה על הדשא" והאזנו בצוותא ל"ברבור מטואנלה" , "אגם הברבורים",  מגוון בטהובן, חצטוריאן, סיבליוס ואחרים.
התקליט הראשון שקניתי לעצמי היה "הסימפוניה הפנטסטית" של ברליוז ומאחר שהוא היה כמעט היחידי ברפרטואר הדל שלי, השמעתי אותו שוב ושוב עד שהיה לי לזרא, בערך כמו שזורבה היווני נגמל מדובדבנים.
לימים, שאל אותי בני הצעיר, שהיה בשנות העשרה שלו איך אני מכירה כל כך הרבה יצירות ואיך אני יודעת לבחור בין זאת לזאת? למעשה, רק אז נתתי דעתי לכך שקיבלנו חינוך מוזיקלי משובח, שהיה חריג גם בימים ההם, ובעצם זכינו באוצר תרבותי שמעטים בתנועה הקיבוצית זכו לו.

כשהגעתי – במסגרת קטלוג היומנים – ל"מחיינו" משנת 1943, נתקלתי ביומן שיצא בחג ה-22 למשק (יומן מספר 128/568 ביום י"ב כסלו תש"ד). כשקוראים את תכנית החג, אולי היא (התכנית) נותנת רמז או  תשובה חלקית לשאלה איך שפר עלינו מזלנו? מי הכתיב את הקו התרבותי הזה? האם רק התזמורת? הרי התזמורת הייתה חלק מאווירה כללית. התזמורת יכלה לקום ולהתקיים כי היה ביקוש לסוג כזה של תרבות. זה היה משהו מיוחד לתל יוסף ולאו דווקא לקיבוצים אחרים. להלן התכנית:
(בגלל איכות המסמך אינני יכולה לצלם אותו ולכן אני מעתיקה אותו כלשונו)

פרשת החג
תרפ"ב – תש"ד – כ"ב לעליה על הקרקע.
צלצול הפעמון – בשעה 7.
1.  פתיחה ל"הספר מסיביליה" מאת רוסיני                            פסנתר – ע"י תמר נוזיק ותמר רוזנבאום.
2.  נאום החג                                                                     ח. רוכל
3.  הסעודה

ה  נ  ש  ף.

1.  ההימנונים                                                                    התזמורת
2.  דברי פתיחה, הזכרת נעדרים, הקראת ברכות וכו'.
3.  "מות שאול"                                                                 התזמורת
4.  קונצרט, מאת באך (פרק ראשון) – 2 כנורות ופסנתר –   בן יעקב, רמתי וצבי ר.
5.  סונטה מאת היידן                           כנור ופסנתר            בן יעקב וצבי רוזנשטין
6.  "הכעס על המטבע שאבד" מאת בטהובן – פסנתר             צבי רוזנשטיין
7.  אנדנטה מאת צ'ייקובסקי                כנור ופסנתר             בן יעקב וצבי ר.
8.  "ליהודים" מאת אנגל                     כנור ופסנתר             בן יעקב וצבי ר.
9.  א. מרש;  ב. "ניגון חסידי"; פופורי משירים אוקראינים; – התזמורת.
10. "שלש תקופות" מאת ע. הרוסי – דקלום קולקטיבי; הביצוע – ישראל צוקרמן, התנועות – רבקה שטורמן, הליווי – צבי ר., המשתתפים – ילדי כתות ח-יב.
11. משחק מקלות – הופעה ספורטיבית – ע"י ילדי בית הספר בהדרכת דודיק י.
12. פירמידות     –   הופעה ספורטיבית – ע"י ילדי בית הספר בהדרכת אשבל.

עד כאן התכנית. איזה יופי. האם צריך להוסיף?

שלכם

נחמה