ראשי > Uncategorized > למה אנחנו אוהבים מוסיקה?

למה אנחנו אוהבים מוסיקה?

שלום לכולם,

מאז ומתמיד אהבתי מוסיקה ובעיקר מוסיקה קלאסית. אני עוד זוכרת את שעורי המוסיקה בבית הספר, שניתנו על ידי עופר כרמי (ז"ל), שלימד אותנו להאזין למוסיקה קלאסית והקדים בשנים רבות את גיל שוחט, אריה ורדי, אסתרית בלצן ואחרים. את הסימפוניה הששית של בטהובן "הפסטורלית" אני יכולה לזמזם בעל פה ולציין מתי מגיע האביב והיכן נכנסות הציפורים לסיפור.
עד היום, עוד צורב העלבון בקרבי על כשלוני במבחן ההתאמה לנגינה בפסנתר, שנערך לנו בצריף של הפסנתר, שעמד בקצה הדשא מאחורי חדר האוכל. רק כשהגעתי לגיל 60 יכולתי להתגבר על העלבון ולקחת שעורים בפסנתר כפיצוי על החסך בילדות.
ברירת המחדל הייתה נגינה בתזמורת. אמנם ההשתייכות למשפחת התזמורת הייתה חלק מתהליך ההתבגרות שהחל בתזמורת חליליות ועבר לכלי יותר נחשב, ושדמי החליט שאני מתאימה לחצוצורות, אבל מה זה חצוצרה מול פסנתר?
כשהתבגרנו וגילינו את קסמי הדשאים, רבצנו על הדשא ב"יש ערמה של חברה על הדשא" והאזנו בצוותא ל"ברבור מטואנלה" , "אגם הברבורים",  מגוון בטהובן, חצטוריאן, סיבליוס ואחרים.
התקליט הראשון שקניתי לעצמי היה "הסימפוניה הפנטסטית" של ברליוז ומאחר שהוא היה כמעט היחידי ברפרטואר הדל שלי, השמעתי אותו שוב ושוב עד שהיה לי לזרא, בערך כמו שזורבה היווני נגמל מדובדבנים.
לימים, שאל אותי בני הצעיר, שהיה בשנות העשרה שלו איך אני מכירה כל כך הרבה יצירות ואיך אני יודעת לבחור בין זאת לזאת? למעשה, רק אז נתתי דעתי לכך שקיבלנו חינוך מוזיקלי משובח, שהיה חריג גם בימים ההם, ובעצם זכינו באוצר תרבותי שמעטים בתנועה הקיבוצית זכו לו.

כשהגעתי – במסגרת קטלוג היומנים – ל"מחיינו" משנת 1943, נתקלתי ביומן שיצא בחג ה-22 למשק (יומן מספר 128/568 ביום י"ב כסלו תש"ד). כשקוראים את תכנית החג, אולי היא (התכנית) נותנת רמז או  תשובה חלקית לשאלה איך שפר עלינו מזלנו? מי הכתיב את הקו התרבותי הזה? האם רק התזמורת? הרי התזמורת הייתה חלק מאווירה כללית. התזמורת יכלה לקום ולהתקיים כי היה ביקוש לסוג כזה של תרבות. זה היה משהו מיוחד לתל יוסף ולאו דווקא לקיבוצים אחרים. להלן התכנית:
(בגלל איכות המסמך אינני יכולה לצלם אותו ולכן אני מעתיקה אותו כלשונו)

פרשת החג
תרפ"ב – תש"ד – כ"ב לעליה על הקרקע.

צלצול הפעמון – בשעה 7.
1.  פתיחה ל"הספר מסיביליה" מאת רוסיני                            פסנתר – ע"י תמר נוזיק ותמר רוזנבאום.
2.  נאום החג                                                                     ח. רוכל
3.  הסעודה

ה  נ  ש  ף.

1.  ההימנונים                                                                    התזמורת
2.  דברי פתיחה, הזכרת נעדרים, הקראת ברכות וכו'.
3.  "מות שאול"                                                                 התזמורת
4.  קונצרט, מאת באך (פרק ראשון) – 2 כנורות ופסנתר –   בן יעקב, רמתי וצבי ר.
5.  סונטה מאת היידן                           כנור ופסנתר            בן יעקב וצבי רוזנשטין
6.  "הכעס על המטבע שאבד" מאת בטהובן – פסנתר             צבי רוזנשטיין
7.  אנדנטה מאת צ'ייקובסקי                כנור ופסנתר             בן יעקב וצבי ר.
8.  "ליהודים" מאת אנגל                     כנור ופסנתר             בן יעקב וצבי ר.
9.  א. מרש;  ב. "ניגון חסידי"; פופורי משירים אוקראינים; – התזמורת.
10. "שלש תקופות" מאת ע. הרוסי – דקלום קולקטיבי; הביצוע – ישראל צוקרמן, התנועות – רבקה שטורמן, הליווי – צבי ר., המשתתפים – ילדי כתות ח-יב.
11. משחק מקלות – הופעה ספורטיבית – ע"י ילדי בית הספר בהדרכת דודיק י.
12. פירמידות     –   הופעה ספורטיבית – ע"י ילדי בית הספר בהדרכת אשבל.

עד כאן התכנית. איזה יופי. האם צריך להוסיף?

שלכם

נחמה

:קטגוריותUncategorized
  1. עתליה
    פברואר 23, 2011 ב- 5:04 am

    שלום נחמה,

    מילה טובה לך: את עושה עבודה חשובה ועושה אותה טוב הן מבחינת הכתיבה עצמה והן בבחירת הנושאים שאת מעלה ומשתפת את כולנו. יופי! באשר לכתבה על יבדוקימוב, החיים גלגלו אותי ליבנאל-בית גן שם התגורר ואני מכירה אנשים שקשורים בו. יש להם מה לספר ואני במו"מ איתם. אביא את סיפורם בבוא העת, אם תרצי.
    הפעם, רוצה להתיחס לרשימה על המוסיקה. ובכן, העלית נושא שגרם לי להזדהות איתך( ואולי יש עוד כאלה).גם אני רציתי מאוד ללמוד לנגן בפסנתר. כמוך, ניגשתי לבחינה בצריף הנזכר. זוכרת את אחד התרגילים שהורה לי צבי רוזנשטיין לעשות. היה זה לסמן בעיפרון מחודד היטב 2 נקודות בכל משבצת בנייר חשבון רגיל. התבקשתי לעשות זאת מדויק ומהר ככל האפשר.

    לא עברתי! היתה אכזבה אבל אז הסבירו,נחמו וגם לימדו אותי לראשונה את המושג – פרוטקציה. צבי היה מיודד עם הורי חברתי והיא עברה והתקבלה! שנים עברו והפסנתר סקרן אותי. האם החמצתי או שמא הוחמצתי? כשפרשתי לגמלאות קניתי לי

    פסנתר, למדתי שנתיים ו…לא…זה לא הלך! לא נולדה פסנתרנית, אף לא בינונית. צבי צדק?!

    מה שנוגע למוסיקה קלאסית, גם אותי מלווה החינוך שקיבלנו. מבין חוגים רבים המוצעים במועדון הגימלאים, בחרתי בחוג המוסיקה ואני נהנית מכל רגע.

    תוכנית חג ה-22 לת"י העלתה חיוך והשתאות אצלי. איך היו יושבים ילדינו של היום בטקס שכזה? הלזה ייקרא מסיבה?

    לסיום, נחמה, יישר כוח לך, המשיכי לקרב אלינו את העבר הרחוק, זה מרתק, מזכיר,מעורר מחשבות ומשאיר טעם של עוד.

    בברכה, עתליה

    • פברואר 23, 2011 ב- 5:08 am

      שלום עתליה,
      ידעתי, ידעתי! גם אני חשבתי שלא התקבלתי כי למישהי אחרת הייתה פרוטקציה. באמת חשבתי כך, וכמוך, לימים, קניתי פסנתר, התחלתי ללמוד ואפילו קיבלתי מחמאות מן המורה, אבל זה כבר לא היה זה. הטעם היה אחר, התשוקה שונה ובכלל, מה אני אוותר על תחושת קיפוח? היום, הפסנתר מקשט את הסלון ונותן שיק תרבותי לביתי.
      העליתי את התכנית של חג המשק בדיוק מהסיבה שהזכרת. זה נראה כל כך שונה ואם זה לא היה בכתובים – אפשר היה לחשוב שמוח קודח המציא את זה.

      תודה על העידוד והמחמאות,
      נחמה

  2. לאה נמרי
    פברואר 26, 2011 ב- 6:51 pm

    חמי יקירתי בניגוד לך ידעתי שהמוסיקה הקלאסית אינה נשמעת בביתנו ובסביבה הקרובה לי. וזו הסיבה שלא ידעתי באיזה יד צבי ניגו כשגבי לפסנתר. לשמחתי בצבא היו לי חברות מאד מוסיקליות, שהמוסיקה היתה למקצוען בחייהן האזרחיים. והן קרבו אותי לאהבת המוסיקה. כשהשתחררתי מהצבא וחזרתי לתליוסף, במעט הכסף שהצלחתי לצבור בצבא, קניתי לי פטפון ו4 תקליטים שאהבתי. ארבעתם היו של באך. על כל פנים התזמורת היתה מקור גאווה לתל יוספים. ותרומת לחגים היתה רבה.

  3. מרץ 4, 2011 ב- 5:07 pm

    הכתבה על משה הר ירוק מדהימה אך היגיע באיחור.
    כילדים נהגנו לזרוק אבנים על דלת חדרו שכן הוא ניראה מוזר ושונה וכל כך לא חברמן וקיבוצניק טיפוסי.
    המידע עליו היה מרתק וטוב לדעת גם אם באיחור.
    תמשיכי במלכת הקודש שלך
    אלחנן משי

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: