מי אתה משה יבדוקימוב?
לפני שאתחיל את הסיפור הבא, רציתי להגיב על התגובות של הפוסט הקודם.
לא שיערתי איזו התרגשות יעורר הסיפור על "שטוטקויע" בפרט ועל סיפורי הארכיון בכלל.
אשתדל להתמיד ולספר עוד ועוד סיפורים. אתם לא יכולים לתאר לכם איזה אוצרות טמונים שם.
בתכנית (טוב, אף פעם לא יכולתי להתאפק) סיפורים על משה הר-ירוק, רולמן, שינה משותפת (מצאתי משהו מיוחד במינו), למה לא אמרו שלום בקיבוץ ועוד ועוד – אני באמת לא יכולה לעצור בעצמי. אתם גם מוזמנים לבקש בקשות משלכם ואשמח להענות במידת האפשר.
נתבקשתי להסביר מהו בלוג, פוסט, איך מגיבים וכדומה. אז הנה ההסבר:
בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. (מתוך וויקיפדיה )
בלוג כאמור הוא יומן רשת או רשומון שכל כולו נכתב ונקרא באינטרנט.
בבלוג יכול בעל הבלוג – מי שפתח או יצר אותו ו/או מתפעל אותו – לכתוב ככל העולה על רוחו – בכל נושא – אישי או מקצועי ולפרסם את הרשומות לכל מי שחפץ בכך.
כל רשומה בבלוג נקראת פוסט. הפוסטים מסודרים בדרך כלל על פי תאריך יצירתם – מהאחרון עד לראשון.
מי שמעוניין להגיב על הכתוב בפוסט יכול להגיב על ידי הקלקה על המלה "תגובה" או "הוסף תגובה" המופיעה בראש העמוד מצד שמאל, ואז יפתח חלון המזמין את הקורא לכתוב את תגובתו, שתופיע בהמשך הבלוג.
ניתן, כמובן, להגיב גם על התגובה ( לאחר התגובה נפתח חלון, שעליה רוצים להגיב) וכך נוצר דו-שיח או רב-שיח בין קוראי הבלוג.
מי שזה מסובך לו מדי, יכול להמשיך להגיב אלי במייל ואני אעביר את תגובתו לפוסט, אלא אם יציין שאינו מעוניין.
כל התגובות מופיעות בהמשך הבלוג וגלויות לעין כל.
אז מי היה משה יבדוקימוב?
נולד בכפר קונסטנטינובקה מחוז אריבן בקוקז (רוסיה) ב-1862 במשפחת גרים סובוטניקים (דור חמישי להתגירותם) – כת של רוסים שהחזיקו בדת היהודית. תחילתם במאה ה-15 אבל במקורות היסטוריים הם נזכרים רק מראשית המאה ה-18. במאה שאחריה הם סבלו מרדיפות וגזרות שונות ולמרות זאת הכת הוסיפה להתפשט ולהתרבות. ב-1842 היגר אפנסי יבדוקימוב, אבי משה (דור רביעי להתגירות) לקוקז, מקום שם הקצתה הממשלה הרוסית אדמה להתישבות בני הכת וקבע את מושבו בכפר קונסטנטינובקה , מקום בו נולד משה.
משפחת יבדוקימוב הייתה משופעת בבנים. 7 אחים ו-3 אחיות. הוא היה השני במשפחה ואת "השכלתו" קיבל מפי מורה ביה"ס מכת המולוקנים (ישנן שתי קבוצות של סובוטניקים: אחת מהן קרויה המולוקנים, אלו שלא עברו גיור, והם למעשה נוצרים השומרים חלק ממצוות היהדות או אף את כולן). בן 12 הוא עובר לחיי עבודה ולומד את מלאכת החבתנות. הוא נודד עם כלי עבודתו בין הכפרים ולימי הקיץ שב לבית אביו. בן 21 מתחתן ובונה לעצמו בית כשרכושו הוא 2 שוורים ומבכירה שקיבל מאביו.
עם גבור הגעגועים לארץ התנ"ך הוא עולה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1907. המשפחה מגיעה לבית-גן בגליל התחתון, הם גרים בחושות וחולים בקדחת ומחלת עיניים קשה. בהמלצת ד"ר יפה מיבניאל הם עולים לראש פינה ומחלימים הודות אקלימו הטוב של הגליל העליון כשמשה עובד ביקב בהתקנת חביות. לאחר שחברת יהודי מוסקוה קנתה את מגדל, המשפחה עוברת למגדל ושם הוא נפגש וחי במחיצתו של טומפלדור (אחד מבניו השתייך זמן מה לקבוצה שטרומפלדור ייסד במגדל). משם המשפחה עוברת לסד'רה וכשהילדים גדלים הם עוברים לפתח תקוה, כי צריך לדאוג לחינוכם. הם נמסרים לתלמוד תורה לחינוך חרדי.
מנקודה זו, אנחנו מפסיקים לשמוע על משפחתו. אחרי שהם מגורשים מפתח תקוה על ידי התורכים הוא מגיע שוב למגדל ומתקבל ל"גדוד העבודה". ממגדל הוא עובר לפלוגה של הגדוד בירושלים ומשם לעין חרוד, ומשם לתל יוסף בה נשאר עד יום מותו.
שמואל יזרעאלי כתב עליו את הדברים הבאים:
"…..משה הפליא בברק שכלו הטבעי הבריא, אם כי השכלתו הייתה זעומה. ללא ידיעת עברית ומבלי שהשתתף באספות הכלליות של המשק, התעניין וחדר לכל פינות חיינו……לא היה אדוק ואת עול המצוות המעשיות לא קיבל על עצמו, אך במעמקי נפשו רליגיוזי מאד, האמין באלוהים ובגאולת ישראל…. כשמעלים את דמותו של חברנו הישיש משה ידוקימוב נזכרים ביחסו הטוב לחברים. שופע הומור עממי בריא, נמצאה אצלו תמיד הלצה טובת לב במגעו עם כל אחד מאתנו….."
אז איפוא לאה יבדוקימוב "שטוטקויע"?
כשגמרתי לקרוא עליו, ולא מצאתי שום אזכור עליה, חשבתי אולי טעיתי והיא לא הייתה נשואה לו – למרות שזה מופיע בכתובים; אולי היו 2 משה יבדוקימוב?
ואז מצאתי בספרו של גדעון כנעני "איך רוכבים תשעה ילדים על חמור אחד" – למי שאין, שירוץ לקנות, שווה לכל אוהב וזוכר תל יוסף – את הסיפור " הטיול הגדול או אורי רוצה לשבת על הקרש הראשון" ושם הופיעה ההוכחה שאכן הוא האיש שנישא לשטוטקויע:
"….כל העגלות נעשו במשק ב"עגלניה" והאחראי עליה היה משה יבדוקימוב הזקן. משה יבדוקימוב, בעלה של לאה הקרויה בפי הילדים "סבתא קוייה" (כיוון שהייתה נוהגת לצעוק "שטוטה קוייה) היה רוסי גר מכת "שומרי השבת" שהגיע עם משפחתו למושבות הגליל התחתון, ומשם מסיבות שונות הגיע לגדוד העבודה, לתל יוסף…" (גדעון כנעני, "איך רוכבים תשעה ילדים על חמור אחד", הוצאה פרטית, אוק' 2010)
אז מה קרה למשפחתו?
לא מצאתי בשום מקום אזכור עליה, והנה, לאחר פרסום הפוסט הראשון, הגיעה תגובה מגדעון פלומין, בה הוא מספר שפגש במקרה אחיין של משה. אם אתם רוצים לדעת בדיוק על הפגישה, תמצאו אותה בתגובה של גדעון לפוסט הקודם. ואם מישהו יודע עוד פרטים על הדמות הציורית הזאת שנפטרה ב-1941 ונשארו רק מעטים, שיכולים לספר עליה, אנא, ספרו לכולנו ונדע.
להתראות עד הפעם הבאה
שלכם
נחמה
סיפורי ארכיון 
שלום, שלום נחמה –
אני נרגשת מהתפקיד שפתאום נוצר לך –
מתוך שלא לשמו – בא לשמו – כך אמרו פעם………
כמו רשת של קורים, כמו קורי עכביש המתפרסים מתחת לאדמה
וקושרים ומקשרים בינינו – בין אלה שגדלו וחיו על אדמת תל יוסף
שנים רבות אחורה ועדיין חשים את ההתרגשות ההיא מפעם, מהנוף האנושי,
הנוף החיצוני וכל מה שביניהם. החיים ממשיכים ויוצרים עוד שכבות
של אירועים והתרגשויות, אבל העבר – כל זמן שנעלה אותו ונעסוק בו –
ימשיך וייחיה את הדמויות המיוחדות האלה.
יישר כוחך.
חמילה, כל הכבוד לך. מאחותך המעריצה. עם הזמן , יבוא המשך
שלום נחמה , העולם כה קטן… התרגשתי להתוודע להיסטוריית משפחתי – משפחת יבדוקימוב. משה יבדוקימוב הוא סבו של אבי – חיים ישראל יפה שהוא בנה של בת שבע אבנר, ביתו של משה. תודה רבה על המידע.
שלום חגית,
רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך. אכן זה מרגש.
האם את יכולה לשלוח לי את השושלת של המשפחה? אני אשמח להכניס אותה למגירה של משה יבדוקימוב בחדר ההנצחה במשק.
תודה על תגובתך
נחמה